הפסיקה המסורתית בעולם דיני עבודה קובעת חזקההנחה משפטית שמתקיימת כל עוד לא הוכח היפוכה, והיא קובעת על מי מוטל להפריך אותה., אשר לפיה תלושי השכר של העובד מהווים ראיה לאמיתות תוכנם והם משקפים את עבודת העובד בפועל, זאת ועוד, נטל ההוכחההחובה המוטלת על אחד הצדדים להוכיח את טענתו בפני בית הדין. לאי-תקינותם של תלושי שכר, מוטל על כתפי העובד בהתיישב, בין היתר עם הכלל הראייתי – המוציא מחברו עליו הראיהכלל ראייתי שלפיו מי שדורש דבר מהצד שכנגד נדרש להוכיח את זכותו..
מאידך גיסא, בית הדין הארצי לעבודה פסק לפני חודשים אחדים בהלכת אוקראינסקיפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שקבע שטענה על תלושי שכר פיקטיביים היא טענה עובדתית הנבחנת לפי חוקי ההגנה על העובד.,[1] שטענה לפיה מדובר בתלושי שכר פיקטיביים וכי האמור בתלושי השכר אינו משקף הסכמתם העובדתית של הצדדים, הינה טענה עובדתית ועל כן, יש לבחונה על סמך להוראות חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן: "חוק הודעה לעובד") וחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר").
בהתאם להלכת אוקראינסקי – במסגרת הבחינה העובדתית, יש להבחין בין שני מקרים:
- מקרה שבו הנטל מלכתחילה לא הועבר לעובד.מקרה כמתואר יתקיים, עת שלא מסר המעסיק לעובד הודעה, על תנאי ההעסקה, אשר משתקפים בתלוש השכר של העובד. החזקה היא, שבהודעה, אשר מפרטת את תנאי ההעסקה ומשתקפת בתלוש השכר הינה מבטאת את הסכמות הצדדים, בהתאם לסעיף 5א לחוק הודעה לעובד וסעיף 26ב(ג) לחוק הגנת השכר.
- במקרה שהמעסיק לא מסר לעובד תלוש שכר, או שנמסר לעובד תלוש שכר שלא נכללו בן הרכיבים המפורטים בחוק הגנת השכר. עת שמדובר במקרה כזה, חזקה לפי סעיף 26ב(ג) היא שהשכר, אשר שולם הינו שכר רגיל ושהרכיבים שפירוטם נדרש בתלוש אינם כלולים בו ועל מנת לסתור את החזקה לפי סעיף 26ב(ג), המעסיק נדרש לראיות ברורות ומשכנעותרף הוכחה גבוה, שהמעסיק נדרש לעמוד בו כדי לסתור את החזקה בנוגע לשכר הרגיל..
לאחרונה ניתן פס"ד[2] מאת בית הדין האזורי בת"א, אשר מיישם את הלכת אוקראינסקי. בית הדין מצא כי הנתבעת לא הצליחה להעביר את נטל ההוכחה מלכתחילה לתובע, עת שלא המציאה לו הודעה עם תנאי העסקתו ובכן נטל ההוכחה נשאר אצלה.
סיכומו של דבר, בעקבות פרשת אוקראינסקי ובניגוד לפסיקה המסורתית אט אט בתי הדין מתחילים לבדוק כל מקרה לגופו ובהתאם להסכמות העובדתיות של הצדדים מה שמערער את החזקה לעיל.
בעקבות פרשת אוקראינסקי ובניגוד לפסיקה המסורתית אט אט בתי הדין מתחילים לבדוק כל מקרה לגופו
צא ולמד: אנו ממליצים להקפיד על הסכם עבודה ברור שכולל את כל התניות הנדרשות בהודעה לעובד שמועבר לכל עובד, כמו כן, יש להקפיד על תלוש נכון ומפורט, ועל מסירת כל המסמכים הרלוונטיים לעובד.
[1]ע"ע 34111-07-15
[2]ד"מ 53284-02-17
מה לקחת מכאן
- הקפידו שכל עובד יקבל הסכם עבודה או הודעה כתובה הכוללים את כל הפרטים הנדרשים בחוק הודעה לעובד.
- הוציאו תלושי שכר נכונים ומפורטים, עם כל הרכיבים שחוק הגנת השכר מחייב.
- שמרו אישור על מסירת המסמכים לעובד, כדי שתוכלו להוכיח אותה בעת הצורך.
- אל תסתמכו על החזקה המסורתית שלפיה התלוש מוכיח את תוכנו, כי בתי הדין בוחנים כעת את ההסכמות בפועל.
שאלות ותשובות
עד כה ההנחה הייתה שתלוש השכר משקף נכונה את ההסכמות ואת העבודה בפועל, והעובד הוא שנדרש להפריך אותה. בהלכת אוקראינסקי נקבע שטענה כי התלושים פיקטיביים או אינם משקפים את ההסכמות היא טענה עובדתית. בית הדין בוחן אותה לפי חוק הודעה לעובד וחוק הגנת השכר, ולכן המסקנה תלויה בנסיבות כל מקרה.
במצב כזה הנטל לא עבר לעובד מלכתחילה. כך פסק גם בית הדין האזורי בתל אביב, שיישם את ההלכה. הנתבעת לא המציאה לתובע הודעה עם תנאי העסקתו, ולכן נטל ההוכחה נשאר אצלה.
לפי המאמר, כשלא נמסר תלוש או שהתלוש לא כלל את הרכיבים שחוק הגנת השכר מחייב לפרט, החזקה היא שהשכר ששולם הוא שכר רגיל ושהרכיבים הנוספים אינם כלולים בו. כדי לסתור את החזקה על המעסיק להציג ראיות ברורות ומשכנעות, והרף הזה גבוה. לכן תלוש מלא ומדויק משרת קודם כול את המעסיק עצמו.
מעוניינים בייעוץ אישי לארגון שלכם?
המומחים שלנו ישמחו להתאים עבורכם תוכנית הכשרה מדויקת לצרכים שלכם.
