כמו בחזרה גנרלית, ומבלי משים, הכינה אותנו הקורונה לפרוייקט "ההגנה על העסק" הנדרש בימים קשים אלו שוב, ויפה שעה אחת קודם.
המלחמה שנכפתה עלינו בפתאומיות מזכירה מאד את הקורונה שפרצה לחיינו בלי תאריך תפוגה ותוך יצירת כאוס בעולם הכלכלי ובעיקר אי ודאות.
בעת כתיבת שורות אלה, עדיין לא ברור מה יהיה הסיוע הממשלתי לעסקים ומי בכלל יהיה זכאי לו ובאיזה תנאים, אבל,
מה שברור זה שההכנסות נעצרו במכת ברזל אכזרית, לחלקנו ההכנסות נעצרו לחלוטין ולכולם באופן מהותי. ההכנסות נעצרו אך לא ההוצאות.
אז מה עושים?
הכנסות : כבר היום, בוחנים מחדש את בסיס ההכנסות ומנסים לייצר הכנסות מול הלקוחות (שגם להם קשה). אולי זה הזמן להסכים לשרות בדברים שחשבנו שכבר לא נעשה, אולי ניתן במקום לעצור רק להקטין את היקף השרות/האספקה והכל בהסכמה עם הלקוחות.
לא לשכוח: שרות/מוצר שלא ישולם בעדו מייצר כפל נזקמצב שבו העסק מפסיד פעמיים: גם עלות מתן השירות או המוצר וגם אי קבלת התשלום עליו. ולכן נדרשת זהירות מיוחדת מול הלקוחות ולא לעבוד ב"טייס אוטומטיהתנהלות שגרתית ללא בחינה מחודשת של ההחלטות, שאינה מתאימה לתקופת משבר.".
בטווח המיידי: עוצרים את ההוצאות, מה שלא חייבים לא קונים,
ספקים יקבלו הודעה על עיכוב בתשלום, ככל הניתן בהסכמה.
בוודאי שזה לא הזמן להשקעות חדשות.
זה לא הזמן לבונוסים והעובדים המגויסים בכל מקרה יפוצו מהביטוח הלאומי.
יש לדאוג לתזרים המזומנים, ההתנהלות תהיה אך ורק לפי תזרים המזומנים.
האם מסגרת האשראיהסכום שהבנק מאפשר לעסק למשוך מעבר ליתרה בחשבון, ובו אפשר להשתמש בעת צורך. פנויה?
זה הזמן לפנות לבנקאי להסדרת המסגרות, לפני שיתחיל הלחץ בחשבון שמפחיד את הבנקאי.
אם יש בעסק הלוואות זה הזמן להשתמש בהקלות שפרסם בנק ישראל ולבקש ולהקפיא עד לשלשה חודשים את הפירעוןתשלום החזרי הקרן והריבית של הלוואה בהתאם ללוח הזמנים שנקבע..
בטווח הבינוני: בהתאם לסיוע הממשלתי שיש למצות בהתאם לפרסומים, יהיה צורך לנקוט בצעדים יותר דרסטיים. אולי זה לא הזמן למשוך משכורות?
יש לזכור שההגנה על העסק הקטן כוללת שמירה על האמינות ועל המוניטין אשר יהיו אבני היסוד להתאוששות שתבוא אחרי המלחמה.
ההכנסות נעצרו אך לא ההוצאות.
הכותב, רו"ח אלי סנדרוביץ MBA הינו מנהל אקדמי ומרצה בכיר בתחום הפיננסי במרכז הישראלי לניהול (המי"ל), מרצה במוסדות אקדמיים ויועץ פיננסי בכיר לעסקים. שימש בעברו כסמנכ"ל הכספים הראשי בתנובה ובעוד חברות.
מה לקחת מכאן
- בנו תחזית תזרים מזומנים ונהלו את העסק לפיה בלבד.
- עצרו הוצאות שאינן הכרחיות, דחו השקעות ובונוסים ותאמו עיכובי תשלום עם ספקים.
- פנו לבנק מוקדם כדי להסדיר מסגרות אשראי ולבחון הקפאת פירעון של הלוואות.
- שמרו על האמינות והמוניטין מול לקוחות, ספקים ועובדים, שכן עליהם יושתת השיקום אחרי המשבר.
שאלות ותשובות
להתחיל בתזרים מזומנים עדכני: כמה מזומן נכנס, מה חייבים לשלם ומתי. על בסיס זה מחליטים אילו הוצאות לעצור, אילו תשלומים לעכב ומה היקף האשראי הנדרש. המאמר מדגיש שבתקופה כזו ההתנהלות צריכה להתבסס על התזרים בלבד.
מנסים לשמור על ההכנסות בדרך מותאמת, למשל בהקטנת היקף השירות או האספקה בהסכמה, ולא בעצירה מוחלטת. במקביל נזהרים לא לספק שירות או מוצר שלא יתקבל עליו תשלום, כי זה מוסיף נזק על הנזק. מומלץ לתאם ציפיות מראש ולא לפעול על אוטומט.
מול הבנק כדאי להסדיר את מסגרות האשראי מוקדם, ואם יש הלוואות, לבקש להקפיא את הפירעון עד שלושה חודשים לפי ההקלות שפרסם בנק ישראל. מול הספקים מודיעים מראש על עיכוב בתשלום, ועדיף בהסכמה. תקשורת פתוחה ומוקדמת שומרת על האמון בטווח הארוך.
מעוניינים בייעוץ אישי לארגון שלכם?
המומחים שלנו ישמחו להתאים עבורכם תוכנית הכשרה מדויקת לצרכים שלכם.
