
נראה שאנחנו בפתחו של עידן חדש ואין ספק שנהירתם של הישראלים ליעדים באיחוד האמירויות היא סצנה שרבים לא דמיינו לעצמם והנה היא הפכה לחלק מהמציאות העכשווית.
ניתן לטוס ולטייל בדובאי, בחריין, אבו דאבי בעקבות הסכמי הנורמליזציהכינון יחסים רגילים, פתוחים ורשמיים בין מדינות שהיחסים ביניהן היו קודם מוגבלים, עקיפים או עוינים. של ישראל עם איחוד האמירויות והסכמים נחתמו גם עם סודאן, מרוקו ובהוטן.
שיתוף הפעולה של ישראל עם מדינות אלה מאפשר לישראלים לבקר ביעדים הללו ולקדם שלום, יציבות ושגשוג. היחסים הידידותיים בעקבות חתימה על הסכמי הנורמליזציה הם תולדה של ניהול משא ומתן ארוך בין נציגי המדינות שהתבצע מתחת לרדארבאופן שקט ולא גלוי לציבור ולתקשורת. ומאחורי דלתות סגורות עד ההכרזה הדרמטית.
ניהול המו"מ עסק בנושאים שונים כמו יחסי ישראל עם הפלסטינים, צעדים הנדרשים למניעת פעולות טרור ועוינות זו נגד זו משטחיהן וכולי.
כפי שדווח בכתבה ב-YNET, איחוד האמירויות וישראל יגבשו הסכמים במגוון תחומים כמו תעופה אזרחית, השקעות, מסחר, בריאות, מדע, טכנולוגיה, תרבות וספורט, אנרגיה, חקלאות, שיתופי פעולה משפטיים ועוד.
נרמול היחסים נקודת זינוק כלכלית
מלבד מערכת היחסים הדיפלומטית והדאגה לביטחון לאומי, הרי שנרמול היחסים בין ישראל (הסכמי אברהם) למדינות השונות, עתיד להשפיע פיתוח היחסים בנושאים של כלכלה וסחר, מיזמים שקשורים לחקלאות ומים.
בעקבות ההסכם עם מרוקו, למשל, פורסם בגלובס שגדי אריאלי, מנכ"ל מכון היצוא פרסם הודעה בה הסביר ש"ההסכם פותח שער לשיתופי פעולה בתחומים רבים ביניהם בתחום החקלאות, מים, תיירות, בטחון מולדת סייבר ורפואה מתקדמת".
ההזדמנויות העסקיות שנוצרו בעקבות הסכמי הנורמליזציה שעוד ידונו במסגרת קורס משא ומתן כבר באות לידי מימוש בשטח. בגלובס דיווחו שחברת השקעות ענקית באמירויות רכשה במרוקו שטחים חקלאיים נרחבים ומנהלת מגעים עם חברות אגריטקטכנולוגיות המיועדות לשיפור החקלאות, כגון השקיה חכמה וייעול הגידול. ישראליות לניהול ופיתוח השטחים הללו, תוך שימוש בטכנולוגיות השקיה וגידול ישראליות מתקדמות.
כפי שפורסם במאמר של INSS המכון הלאומי למחקרי ביטחון לאומי, נראה שישראל גם רואה הזדמנות בהסכם כמקור נוסף לנפט ושיתוף פעולה בתחום האנרגיה. " להסכמי אברהם יש גם יתרונות כלכליים משמעותיים. מטבע הדברים ההסכמים עם מדינות המפרץ מאפשרים להעלות על השולחן פעילויות כלכליות שנעשו עד כה עם ישראל באופן מוצנע או עקיף, ובעיקר לפתח ולהעצים את היחסים הכלכליים בתחומים רבים: סחר, תחבורה, תיירות, ביטחון, תקשורת, טכנולוגיה, אנרגיה, פיננסים, בריאות, והגנת הסביבה".
חברות ישראליות החלו לבחון פעילות עסקית באיחוד האמירויות, החל מחברות תעופה ישראליות שטסות ליעדים הללו ועד חברות כמו נטפים ואחרות שכבר היו חלק ממשלחות ישראליות לאמירויות. בוועידת הזדמנויות כלכליות באיחוד האמירויות של כלכליסט ובנק לאומי, בכירים מהמשק הישראלי ובכירים מהמפרץ דנו בתחומים השונים בהם יש פוטנציאל עסקי בעקבות ההסכמים כמו תחומי הסייבר והפינטקטכנולוגיה פיננסית, כלומר פתרונות דיגיטליים לשירותים כמו תשלומים, אשראי והשקעות. (טכנולוגיה פיננסית).
כינון היחסים רק החל ואין ספק שיהיו להסכמים השפעה לטווח הארוך על יחסי המסחר והכלכלה וכיום מתקיימים מגעים ומתנהל מו"מ וגיבוש הסכמים שונים בעקבות הנורמליזציה בתחומי החקלאות, ההגירה ועוד, ואולי עוד יהיו מהלכים היסטוריים שיפתחו הזדמנויות עסקיות נוספות.
זה הזמן לקורס ניהול מו"מ בו נלמדות טכניקות לפיצוח מכשולים וסלילת הדרך לחתימה על הסכמים תוך שמירה על האינטרסים והשגת התוצאות האפקטיביות ביותר.
היחסים הידידותיים בעקבות חתימה על הסכמי הנורמליזציה הם תולדה של ניהול משא ומתן ארוך בין נציגי המדינות שהתבצע מתחת לרדאר ומאחורי דלתות סגורות עד ההכרזה הדרמטית.
מה לקחת מכאן
- בעת חתימה על הסכמים חדשים, כדאי לזהות מוקדם את התחומים שבהם יש לשני הצדדים אינטרס משותף, ולהתחיל מהם.
- במשא ומתן מורכב כדאי להכין מראש ערוץ שיחה שקט שמאפשר לבדוק רעיונות ולבנות אמון.
- ארגונים שפועלים בשווקים חדשים צריכים לבחון מוקדם את היתרון היחסי שלהם, למשל טכנולוגיה, ידע או ניסיון, ולהתאים אותו לצורכי השוק.
- היחסים רק בתחילת הדרך, ולכן כדאי להישאר קשובים להסכמים ולהזדמנויות חדשות ולהיערך אליהם מראש.
שאלות ותשובות
עבור הציבור, ההסכמים מאפשרים לטוס ולטייל ביעדים כמו דובאי ואבו דאבי. עבור עסקים, הם מסירים חסמים מדיניים ומאפשרים לקיים פעילות כלכלית בגלוי, באופן ישיר ובליווי מוסדי, במקום בדרכים עקיפות. כך אפשר לבנות שיתופי פעולה לטווח ארוך, למשל בתחומי חקלאות, מים, אנרגיה, טכנולוגיה ותיירות.
לפי המאמר, התחומים כוללים חקלאות ומים, אנרגיה, סחר, תחבורה, תיירות, סייבר, פינטק, בריאות והגנת הסביבה. דוגמה מעשית היא מגעים בין משקיעים מהאמירויות לחברות אגריטק ישראליות, לפיתוח שטחים חקלאיים במרוקו בעזרת טכנולוגיות השקיה וגידול מתקדמות.
שיחות חשאיות מאפשרות לצדדים לבחון אפשרויות ולהציע פשרות בלי לחץ של דעת קהל, של תקשורת או של גורמים פוליטיים. כשיש אמון ראשוני והבנה על העיקרון, אפשר להכריז ברגע שהמהלך בשל. יחד עם זאת, משא ומתן כזה דורש הכנה מדוקדקת ותיאום ציפיות כדי שההסכמים יחזיקו מעמד.
מעוניינים בייעוץ אישי לארגון שלכם?
המומחים שלנו ישמחו להתאים עבורכם תוכנית הכשרה מדויקת לצרכים שלכם.




