מפתחים בשביל כולן.ם – 5 צעדים פשוטים להנגשת תוצרי הלמידה שלכם

אחד הדברים הטובים שהביאה הקדמה היא הרגישות לאחר. יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי שתוצרי הלמידה שאנחנו מפתחים יתאימו לאנשים מגוונים, מכל מיני היבטים. הנה כמה צעדים פשוטים:

קונטרסטההבדל בצבע, בתאורה ובבהירות בין עצם לסביבתו, שמאפשר להבחין בו בבירור.

קונטרסט ובעברית ניגודיות, הוא ההבדל בין הצבע, התאורה והבהיקות שבין עצם לבין הסביבה שלו. ההבדל הזה גורם לעצם להיות מובחן או נפרד ממה שסביבו וכך מאפשר לראות אותו.
כדי שהתוצר שלנו יהיה נוח לצפייה וקריאה, נקפיד לבחור צבעי טקסט ורקע שלא דומים מדי זה לזה. כן, לפעמים זה דורש מאתנו לעשות ויתורים אומנותיים, אבל אם המחיר של האומנות הוא שיהיו לומדים שלא יצליחו לצרוך את תוצר הלמידה שלנו – אז הפשרה הזו משתלמת.
מבחינה מספרית, הניגודיות היא יחס ולכן אפשר לבטא אותה באמצעות מספר.
ניגודיות של 1 היא מצב שבו הטקסט והרקע שלו באותו צבע בדיוק ואי אפשר להבחין ביניהם. ניגודיות מעל 4-5 היא, בגדול, ניגודיות טובה ונוחה לקריאה.
קיימת גם ניגודיות של 20 ומעלה אבל אז כבר מוותרים לחלוטין על שימוש בצבע.

בקישור תמצאו כלי שימושי לבדיקת ניגודיות בין שני צבעים, כולל היחס המדויק.
https://webaim.org/resources/contrastchecker/  

הוסיפו כתוביות לסרטונים

הנה שני נתונים מעניינים:
•    לפי פרסומים, 33% מהסרטונים באינסטגרם נצפים על מיוט (ללא השמעת סאונד)
•    כ-8% מהאוכלוסייה סובלת מלקות שמיעה.
כדי שכמה שיותר לומדים יוכלו ליהנות מסרטוני הוידיאו שאנחנו מפיקים, כדאי לקחת בחשבון את הנתונים האלו ולעשות את הדבר הפשוט והמתבקש: להוסיף להם כתוביות.
כשיש לסרטון תסריט כתוב – די קל להפוך אותו לכתוביות.
כל כלי הפקת וידיאו שמכבד את עצמו מאפשר הוספת כתוביות, שיכולות להיות "צרובות" בסרטון או מצורפות בקובץ בפורמט SRTפורמט נפוץ של קובץ כתוביות נפרד, שמצורף לסרטון ואפשר להפעיל ולכבות..
אבל, מה קורה כשאנחנו מצלמים פרזנטור ואין לו תסריט? או כשאנחנו רוצים להשתמש בוידיאו קיים ואין בו כתוביות?
למקרים האלו, אנחנו ממליצים על כלי מקסים ושימושי בשם תימלולה. תימלולה מאפשרת לטעון אליה קובץ סאונד או וידיאו והיא מתמללת אותו באופן אוטומטי בדיוק גבוה במידה מפתיעה.
צריך להקדיש כמה דקות לדיוקים ותיקונים, אבל החיסכון בזמן מאוד משמעותי. https://timloola.co.il/  

קריינות

כאשר מפיקים סרטוני וידיאו, קריינות שמלווה את השפה החזותית יכולה לתת לסרטון עומק ועוצמה.
אם בחרנו בקריין או קריינית מקצועיים, סביר להניח שנקבל רצועת סאונד משובחת.
לפעמים, בגלל שיקולים כמו תקציב או העדפה שקהל היעד יזהה ויזדהה עם הדובר או הדוברת – אנחנו מעדיפים לבחור בקריין שאינו איש מקצוע.
אספנו כאן כמה דגשים חשובים להקלטת סאונד שברורים לכל קריין וקריינית, אבל לא בטוח שהטאלנט הפנים ארגוני שלכם לקח בחשבון.

• סביבה_שקטה. מאוד קשה לנטרל רעשים ספונטניים שייקלטו במיקרופון. לפעמים עדיף להקליט בשעות לא שגרתיות כדי לקבל קצת שקט.
• מיקרופון_טוב. לא חייבים להשקיע במיקרופון שעולה אלפי שקלים. כמה מאות שקלים יעשו את העבודה, ואם זו הקלטה חד-פעמית אפשר גם להשתמש באוזניות טובות. אבל בבקשה, אל תסתפקו באוזניות של נגן המוסיקה מהתיכון שמצאתם במגירה.
• דגימת_שקט. תוכנות עריכת סאונד יודעות לזהות רעש קבוע ולסנן אותו. בשביל זה, צריך לעשות דבר ממש פשוט: אחרי הלחיצה על כפתור ההקלטה לחכות 7-10 שניות, ורק אז להתחיל לדבר. מאוד פשוט, וגם מאוד משמעותי עבור עורך או עורכת הסאונד.
• תסריט_מדויק. השאירו מקום ברור לפאוזותהפסקות קצרות בדיבור, שחשוב לסמן בתסריט כדי שהקריין ידע היכן לעצור., נקדו מילים בעייתיות וכתבו את המספרים במילים. לדוגמה: בשנת אלף תשע מאות ארבעים ושמונה קמה מדינת ישראל.

שפה פשוטה

בעולם שהוא כבר מזמן כפר גלובלי, לא כל הלומדים שלנו דוברים את השפה שבה נכתב התוצר כשפת אם. כאשר אנחנו מפתחים תוצרים עבור הציבור הרחב ולא רק לעובדי הארגון – הסיכוי לחשיפה לדוברי ודוברות שפות עולה עוד יותר.
רק בישראל הקטנה יש דוברי עברית, רוסית, ערבית ואמהרית, ואם התוצר מפותח באנגלית ומיועד לארגונים גלובליים ודאי וודאי שהוא יגיע גם לדוברי שפות נוספות.
אז מה עושים?
הנה כמה דגשים:

אם המחיר של האומנות הוא שיהיו לומדים שלא יצליחו לצרוך את תוצר הלמידה שלנו - אז הפשרה הזו משתלמת.

• כתבו במשפטים קצרים ולא בפסקאות ארוכות.
• העדיפו שפה פעילה (אקטיבית) על סבילה (פאסיבית).
• כל עוד אין דרישה רגולטורית – השתמשו במילה המקובלת ולא הנכונה ביותר. אינטרנט ולא מרשתת, אינטראקטיבי ולא הידודי.
• ז'רגון מקצועי – רק בין אנשי מקצוע. אם קהל היעד הוא מתחום מקצועי מסוים, אפשר להשתמש במושגים מהעולם המקצועי. לעומת זאת, בכתיבת תוכן לקהל הרחב עדיף להימנע ממונחים שלא מוכרים "בחוץ"
• צמצמו עומס ויזואלי ע"י חלוקת הטקסט למקטעים ופסקאות, הבלטת כותרות ושימוש בבולטים ורשימות.

טקסט אלטרנטיבי

רוב כלי ההפקה הנפוצים כוללים תכונות שמאפשרות פיתוח שמתאים לכולן ולכולם. זה כולל את הכלים המובילים לעיצוב ובניית קבצי PDF, לפיתוח אתרים, לעריכת וידיאו וגם להפקת לומדות.
אחד הדגשים שלא תמיד מקפידים עליהם הוא כתיבת טקסט חלופי (Alt text).
הטקסט החלופי הוא תיאור מילולי של התמונה, שמאפשר למי שנעזר.ת בקורא מסךתוכנה שמקריאה בקול את התוכן שמוצג על המסך, ומשמשת בעיקר אנשים עם לקות ראייה. להבין את המסר החזותי (ועל הדרך מקל על מנוע החיפוש לאנדקס את התוכן – מה שחשוב גם באתר אינטרנט וגם בתוכן פנים-ארגוני).
בחלק מהפלטפורמות שאנחנו רגילים אליהן – כמו הרשתות החברתיות המובילות – הפעולה הזו נעשית באופן אוטומטית (יותר או פחות בהצלחה, אם יותר או פחות תמיכה בעברית).

ואם נתייחס ספציפית לעולם של הפקת לומדות, זו ההזדמנות להמליץ על מחולל תוצרי הלמידה Easy Generator שממש לאחרונה עבר גיור ותומך היום בעברית בצורה מלאה, יחד עם תכונות נוספות כמו רספונסיביותיכולת של תוצר דיגיטלי להתאים את התצוגה שלו לגודל המסך ולסוג המכשיר., נגישות והעיקר – יכולת להפיק תוצרי למידה בקלות, הרבה יותר מהר ממה שאנחנו רגילים מכלים אחרים. אנחנו גאים להיות נציג מוסמך של המוצר בישראל!
לפרטים נוספים ולרכישה לחצו כאן.

**הערה: מאמר זה לא מהווה תחליף לייעוץ בנושא נגישות כפי שהיא מוגדרת בתקן ובתקנות.
כתב: עידו גנור, מנהל תחום למידה ארגונית בג'ון ברייס פתרונות למידה ומרצה בפרק הטכנולוגי של המסלול לניהול ופיתוח למידה