על פי מחקר בנושא, שערכה חברת המחקר MRG ניתן לראות שנשים מתמקדות בהשגת תוצאות, בשקיפות ובבהירות ביחסי עבודה ואילו גברים בולטים ביכולת התכנון האסטרטגי וביכולת שכנוע גבוהה.
נקודת ההנחה היא שהבידול הוא ביולוגי וסוציולוגי. כלומר לא ברור אם הנטייה הטבעית יוצרת את ההבדל ההתנהגותי או תהליך החברות (סוציאליזציה) שעברו שני המינים בעולם (שרחוק עוד מלהשיג שוויון מוחלט בין המינים).
כך או כך, יש נשים שמאמצות סממני מנהיגות גברית בעוד ישנם גברים שמסגלים במקרים מסוימים ניהול נשי. מה בכל זאת מאפיין ניהול גברי לעומת ניהול נשי כאשר מנסים להשוות ביניהם? לפניכם מספר דוגמאות.
סגנונות תקשורת
כאשר בוחנים ניהול גברי מול ניהול נשי, ניתן לראות שניהול נשי מאופיין באינטראקציה ויצירת מעורבות. הניהול הנשי רותם את העובדים לפרויקט תוך דגש על שיתוף פעולה, אמפתיה ואווירת צוות ואילו הניהול הגברי מנוהל ממקום של מרחק וסמכות ביחסי עבודה היררכיים.
פרספקטיבה
ניהול נשי מאופיין בהתמקדות בפרטים הקטנים בעוד ניהול גברי מסתכל על התמונה השלמה. נשים יפרקו את הלו"ז לאירועים, משימות, מטלות. זהו ניהול ממוקד משימות ששואף לתוצאות, אך עשוי להחטיא לפעמים את המטרה. בעוד ניהול גברי בוחן קודם כל את המטרה ואת האסטרטגיה הכללית ואומד את ההתנהלות מנקודת מבט רוחבית.
בספרה, The Male Factor, מתייחסת shaunti feldhahn למחקרים שונים, שהראו שהמוח הגברי והנקבי "מחווטים" בצורה שונה. מכאן לעיתים ניתן גם ההסבר להבדלים השונים בגישות הניהוליות והסגנוניות שלהם. המחברת מתארת נשים מרובות משימות או כפי שהיא מתארת אותן – כבעלות חלונות רבים הפתוחים בו זמנית – בעוד גברים פותחים חלון אחד כל פעם. לכן, נשים מצליחות להתמודד עם משימות שונות בו זמנית יותר מאשר שגברים יוכלו.
קידום אישי
מחקרים שונים מצביעים על כך שהיות ונשים עסוקות כל כך במשימות היומיומיות, הן לעיתים שוכחות לשים דגש על עצמן ולתקשר את ההצלחה המקצועית שלהן ברבים. בניגוד לכך, גברים מנהלים מבלים זמן רב בעשיית יחסי ציבור לעצמם ולפועלם לרבות מפגשי נטוורקינג וטיפוח קשרי חברות עם מנהלים בכירים או שותפים עסקיים. הקרבה החברית הזו עשויה לסייע להם בקידום עתידי, שלא בהכרח מבוסס על הישגים ולעיתים נובע מהתדמית והמוניטין שהם בנו במרוצת הזמן.
אין ספק שאם רוצים למצוא, הרי שניתן להבחין בהבדלים בין גברים ונשים במישור הניהולי. אך לא ניתן לקבוע שסגנון ניהולי אחד יותר טוב מהאחר ושני הסגנונות בהחלט יכולים להשלים האחד את השני.
