הפסיקה המסורתית בעולם דיני עבודה קובעת חזקה, אשר לפיה תלושי השכר של העובד מהווים ראיה לאמיתות תוכנם והם משקפים את עבודת העובד בפועל, זאת ועוד, נטל ההוכחה לאי-תקינותם של תלושי שכר, מוטל על כתפי העובד בהתיישב, בין היתר עם הכלל הראייתי – המוציא מחברו עליו הראיה.
מאידך גיסא, בית הדין הארצי לעבודה פסק לפני חודשים אחדים בהלכת אוקראינסקי,[1] שטענה לפיה מדובר בתלושי שכר פיקטיביים וכי האמור בתלושי השכר אינו משקף הסכמתם העובדתית של הצדדים, הינה טענה עובדתית ועל כן, יש לבחונה על סמך להוראות חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן: "חוק הודעה לעובד") וחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר").
בהתאם להלכת אוקראינסקי – במסגרת הבחינה העובדתית, יש להבחין בין שני מקרים:
- מקרה שבו הנטל מלכתחילה לא הועבר לעובד.מקרה כמתואר יתקיים, עת שלא מסר המעסיק לעובד הודעה, על תנאי ההעסקה, אשר משתקפים בתלוש השכר של העובד. החזקה היא, שבהודעה, אשר מפרטת את תנאי ההעסקה ומשתקפת בתלוש השכר הינה מבטאת את הסכמות הצדדים, בהתאם לסעיף 5א לחוק הודעה לעובד וסעיף 26ב(ג) לחוק הגנת השכר.
- במקרה שהמעסיק לא מסר לעובד תלוש שכר, או שנמסר לעובד תלוש שכר שלא נכללו בן הרכיבים המפורטים בחוק הגנת השכר. עת שמדובר במקרה כזה, חזקה לפי סעיף 26ב(ג) היא שהשכר, אשר שולם הינו שכר רגיל ושהרכיבים שפירוטם נדרש בתלוש אינם כלולים בו ועל מנת לסתור את החזקה לפי סעיף 26ב(ג), המעסיק נדרש לראיות ברורות ומשכנעות.
לאחרונה ניתן פס"ד[2] מאת בית הדין האזורי בת"א, אשר מיישם את הלכת אוקראינסקי. בית הדין מצא כי הנתבעת לא הצליחה להעביר את נטל ההוכחה מלכתחילה לתובע, עת שלא המציאה לו הודעה עם תנאי העסקתו ובכן נטל ההוכחה נשאר אצלה.
סיכומו של דבר, בעקבות פרשת אוקראינסקי ובניגוד לפסיקה המסורתית אט אט בתי הדין מתחילים לבדוק כל מקרה לגופו ובהתאם להסכמות העובדתיות של הצדדים מה שמערער את החזקה לעיל.
צא ולמד: אנו ממליצים להקפיד על הסכם עבודה ברור שכולל את כל התניות הנדרשות בהודעה לעובד שמועבר לכל עובד, כמו כן, יש להקפיד על תלוש נכון ומפורט, ועל מסירת כל המסמכים הרלוונטיים לעובד.
[1]ע"ע 34111-07-15
[2]ד"מ 53284-02-17
